הפודקאסט
המאמר נתרם על ידי פורטל Israelclouds – כל המידע על מחשוב ענן במקום אחד
בשנים האחרונות התוודענו מקרוב לאפשרות לקבל שירותים באמצעות פקודות קוליות. זה התחיל באפליקציות השונות: ניווט, דפדפנים, עוזרים דיגיטליים אישיים, ולאחרונה במכשירי בידור ביתיים דוגמת Alexa של Amazon ו Home של Google שיודעים גם לבצע פקודות קוליות ולשמש כעוזרים וירטואליים אישיים ולנהל בית חכם.
כשחושבים על כך, זה מתבקש. האדם מטבעו רגיל לבטא את עצמו ולתקשר עם אחרים באמצעות דיבור. לצורך המחשה, ילדים מעבירים הודעות קוליות ולא הודעות טקסט. הם רגילים לדבר ולא לכתוב. זה הרבה יותר נח וגם הרבה יותר מהיר. לכן, זה רק טבעי שנדבר אל המכשירים השונים ונבקש מהם דברים, ואולי אף לנהל איתם שיחות.
אמנם הטכנולוגיה אינה מושלמת, ולא כל מה שאומרים האפליקציה מבינה ולכן לא תמיד מקבלים את התוצאות הרצויות, אך נדמה שאנו בני האדם מוכנים לקבל את האפליקציות הללו ולהתאים את עצמינו אליהן משום שהנוחיות והיעילות של השימוש בהן עולות על אי המושלמות שלהן (זוהי פשרה שאנו מוכנים לעשות).
טכנולוגית Conversation UI השתלבה בחיינו האישיים בעיקר, כלומר השימוש בה הוא בסביבות פרטיות כגון הבית או המכונית, והשימוש בהן הינו לקבלת עזרה אישית. היא משחררת אותנו משימוש בידיים לביצוע משימות. היא יכולה להשתלב בחיים של כולם, ללא אבחנה של גיל, מין או מצב בריאותי. ניתן להטמיע אותה בכל תחום: עזרה בלימודים לתלמידים (לימוד אותיות, מספרים), בנהיגה (נוכל להפסיק להפעיל אפליקציות בצורה ידנית ולהפסיק להקליד ולהסתכל על המכשיר), להקריא לנו מאמר (עם אפשרות לעצור ולדפדף אחורה וקדימה), להציל חיים (Siri dial 911) ועוד.
שלא במשתמע, טמונים בטכנולוגיה הזו גם יתרונות בריאותיים – העיניים לא על המסך (קרינה), הראש לא מוטה (צוואר), המכשיר לא צמוד לגוף (עוד קרינה)….
אך נדמה שמה שהפנמנו וקיבלנו בזרועות פתוחות כאנשים פרטיים לא חלחל לעסקים. כיום, רק חברות גדולות ומוכרות מטמיעות את הטכנולוגיה במוצרים שלהם. אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. חברות הטכנולוגיה משקיעות המון על מנת לשפר ולייעל אותה ומאפשרות לתוכניתנים לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת להפיץ אותה. המגזר העסקי צריך לשנות תפיסה ולהפנים שמכירת שירותים באמצעות ממשק קולי הוא דבר מתבקש ויעבוד בשבילו לא פחות מאשר בשביל הצרכנים.
לצורך המחשה, להלן מספר דוגמאות לעסקים ולשירותים שהם יכולים לאפשר גם באמצעות אפליקציות מבוססות ממשק קולי:
1. סוכנות ביטוח. שירותים: חידוש פוליסה, פתיחת תיק ביטוחי וכד'.
2. מוקדי שירות. שירותים: לקיחת פרטים ראשוניים לצורך פתיחת תקלה, לקיחת הודעות והעברתן.
3. קמעונאות. שירותים: קבלת רשימת קניות.
4. מסעדות. שירותים: אפשרות להזמנת מקומות במסעדה.
5. חברות תעופה/סוכני נסיעות. שירותים: הזמנת כרטיסי טיסה.
6. מרפאות: שירותים: קביעת תורים
7. מרכזיה טלפונית. שירותים: חיפוש עובד על פי שם (מבלי לשמוע את התפריט שמפרט את המחלקות השונות ואחכ את שמות העובדים בכל מחלקה).
כל אפליקציה כזו צריכה לאפשר במידת הצורך הזדהות , להציע את השירות, לזהות את תגובת המשתמש, לדעת לציין אם מוצר אינו נמצא במלאי ולהציע חלופות, לתרגם את הדיבור למידע כתוב ולסגור עסקה.
למעשה רבות מן האפליקציות הקיימות היום בשימוש אך מצריכות הקלדה של פרטים ניתנות להמרה לאפליקציות מבוססות UI Conversation. כמו כל אפליקציה, חשוב לפתח אפליקציה ידידותית ויעילה על מנת שתצליח (אין דבר יותר נח מלעמוד מול המקרר, לראות מה חסר ופשוט לבצע את ההזמנה).
הרעיון הוא דיאלוג בין אדם ומכונה. זה כבר עובד במוצרים של חברות הטכנולוגיה הגדולות ואנשים משתמשים ומחקרים מראים שהשימוש רק יגדל.
ספקיות התוכנה הגדולות מאפשרות לבתי תוכנה לעשות שימוש בטכנולוגיה:
Microsoft Azure Cognitive Services
עסקים שיפנימו את היתרונות הגלומים בשירות הנ"ל יגדילו את קהל הלקוחות שלהם ואת מחזורי המכירות, יתנו שירות לקוחות טוב יותר וזול יותר (זמינות 24/7 בעלות קבועה), יצטיירו כטכנולוגיים ופורצי דרך וזאת בדרך מוכרת, מקובלת, נוחה ואפילו מתבקשת. לא נותר אלא לקפוץ על הרכבת שיצאה כבר מהתחנה והתחילה בנסיעה לכיוון העתיד.
