שיחת הקפיטריה במשרד, התלחשויות במסדרון, או ״שיתוף חוויות״ בישיבת צוות, במקומות עבודה רבים זוהי שגרה בלתי כתובה. אך מה קורה כשהשגרה הזו חוצה קו דק והופכת למוקד של פגיעה בשמו הטוב של עובד? האם הפצת שמועה, גם אם נאמרה בעל פה, למספר מצומצם של עובדים יכולה להיחשב לשון הרע? החוק והפסיקה עונים: בהחלט כן.

שמועה כ״פרסום״ על פי חוק לשון הרע

ההגדרה המשפטית של פרסום על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965,  היא רחבה למדי:

״…פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר…״

גם ההגדרה של לשון הרע היא רחבה מאוד:

״…1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;…״

כך, לדוגמה, אם עובד אומר לעמיתו ״אתה יודע ששירי זומנה לשימוע?״, אין בכך פסול. אך אם יוסיף: ״אולי תפסו אותה מרמה לקוחות״, כבר מדובר בהאשמה חמורה, ואם אינה מבוססת, יש כאן פוטנציאל לתביעה של ממש.

שיחה אקראית או הפצת מידע מזיק?

ההבדל בין רכילות לגיטימית לבין לשון הרע במקום העבודה תלוי בתוכן ובכוונה. משפט כמו ״שמעתי שהוא לא מתפקד טוב לאחרונה״ עלול להתפרש כמשמיץ, במיוחד אם הוא נמסר בישיבת צוות, או בפני עובדים בכירים. כאשר מדובר בהבעת דעה אישית, יש לבחון אם מדובר בדעה סבירה, שנאמרה בתום לב ובנסיבות מוגנות.

לעיתים, עובדים משתפים אחרים כדי לפרוק, כדי להזהיר, או ״כי כולם כבר יודעים״. אך מבחינה משפטית, המניע אינו מכשיר את האמצעים. הפסיקה קובעת כי עצם העברת מידע פוגעני או משפיל, גם ללא כוונה רעה, עלול לחשוף לתביעה.

האם הארגון אחראי?

כאשר מדובר בשיחות אקראיות בין עובדים, קשה להטיל אחריות ישירה על המעסיק. עם זאת, אם מדובר בהפצה נרחבת של מידע פוגעני, במיוחד אם נעשה בכלים רשמיים (כגון מיילים ארגוניים, קבוצות וואטסאפ מקצועיות או ישיבות רשמיות), ייתכן שהארגון יישא באחריות שילוחית.

כך למשל, במקרים בהם מנהלים משתפים מידע שלילי על עובד במהלך דיון פתוח, גם אם מתוך רצון לשפר ביצועים, יש להקפיד על ניסוח זהיר, ענייני, ושמירה על צנעת הפרט. אחרת, מדובר בקרקע פורייה לתביעות.

כיצד להימנע מהאשמה בלשון הרע? טיפים מעשיים לארגונים ולעובדים

• חישבו לפני שאתם מדברים – גם אמירה קטנה יכולה להיתפס כמשמיצה.
• היצמדו לעובדות – אל תשתפו שמועות או התרשמויות לא מבוססות.
• הימנעו משיפוטיות – משפטים כמו ״הוא בעייתי״ הם כלליים ופוגעניים.
• הטמיעו מדיניות ברורה – ארגונים צריכים להבהיר מה מותר ואסור לשתף.
• טפלו בפניות מוקדם – כאשר מופצת שמועה, יש לבדוק ולעצור אותה בזמן.

השורה התחתונה

רכילות היא אמנם חלק מהדינמיקה החברתית במקום העבודה, אך כאשר היא חורגת מגבולות ההיגיון או שיקול הדעת, היא עלולה להביא לחשיפה ואל תביעות לשון הרע. האיזון בין זכות הביטוי לשם טוב מחייב כל עובד, ובמיוחד מנהלים, לפעול בזהירות, באחריות ולזכור שלמילים יש משקל רב, גם כשהן נאמרות ליד מכונת הקפה במשרד.

אסף מסדה – עורך דין דיני עבודה

משרד עורך דין דיני עבודה אשר מעניק מענה משפטי מלא למעסיקים ועובדים כאשר מחויבות המשרד ללקוח והמענה האישי והמקצועי עומדים תמיד בראש סדר העדיפויות.

המשרד מעניק ליווי וייעוץ משפטי שוטף לארגונים, חברות, מעסיקים גדולים וקטנים במשק, מסייע לכונן מדיניות העסקה אשר מותאמת לצרכי החברה, ייצוג בבתי הדין לעבודה ועוד.

עו״ד מסדה בעל ידע משפטי רחב, ניסיון בתיקים מורכבים, עו״ד מומחה בדיני עבודה ובכל מה שנדרש לבעל עסק מציע גם הרצאות, סדנאות והדרכות בדיני עבודה למעסיקים ולעובדים.

יצירת קשר

כתובת: דרך בגין 65, תל אביב

טלפון: 03-7941080

מייל: office@masada-law.co.il

אתר: https://masada-law.co.il