מגרש העסקים ממתין שדור העתיד יעלה מן הספסל

ישראל היא אחת הכלכלות המוצלחות בעולם בתחום הטכנולוגיה וההייטק. אך לצד סיפור ההצלחה הפנומנלי של ישראל בתחומי הטכנולוגיה וההייטק, פועלת בישראל כלכלה מקבילה, אדירה לא פחות, שמורכבת מעסקים קטנים ובינוניים שמהווים 99.8% מכלל העסקים המעסיקים 69% מכוח העבודה.

ארגונים גדולים: לא לעולם חוסן

אין עוררין  על חשיבותן של החברות הגדולות במשק ותרומתן לתעשייה המקומית, אך עם זאת כבר כיום גוברת התחושה שבעידן הנוכחי לא לעולם חוסן. מקצת מן הכותרות והפרסומים שאנו נחשפים אליהם בתקופה האחרונה: "חוב של מיליארד שקל - הבנקים מבקשים לפרק את אימפריית התקשורת של אלוביץ | 1,700 עובדי טבע בישראל יפוטרו | "ממשיכים לצמצם - גם מפעל טבע פלנטקס בנתניה ייסגר | "אחרי שנה קשה, גם ניהול תנובה יוצא מישראל | התעשייה האווירית תצמצם את פעילותה בישראל. שוקלת העתקת ייצור לחו״ל | שוק האופנה הישראלי מתייבש: כך קרסו 4 רשתות תוך חצי שנה | התמוטטותה של איפריית הוניגמן | IBM מפטרת עובדים |...

המגמה המתעצמת של רכישת חברות ישראליות על ידי גורמים מחו“ל, מייצרת רצף של אירועים כלכליים שגורמים לתחושה קשה ומעוררת דאגה לחוסנו הכלכלי של דור העתיד בעסקים.

בתנובה הסבירו, על פי פרסומים במדיה, כי בעקבות מכירת תנובה ל״ברייטפוד״ הסינית המציאות העסקית מחייבת התייעלות ארגונית. בתעשייה האווירית הודו שכדי להגדיל רווחיות יהיה זול יותר לייצר אצל קבלני משנה בחו״ל.

למציאות מטרידה זו מוסיפים משרדי הכלכלה והאוצר מהלכים שגויים משלהם, כשהם תוקפים את העסקים הגדולים והחזקים באמצעות רגולציה הולכת וגדלה.

 אמצעים אלה, בסופו של יום, לא נותנים מענה אמיתי לתחרות ופוגעים בבסיס הצמיחה הישראלי העצמאי, על אלפי העובדים והמנהלים שמפוטרים.

הכתובת על הקיר

ואם נפלה שלהבת אצל ארזים כמו טבע - ״ספינת הדגל של המשק הישראלי״, תנובה - ״הבית של טעם ישראלי אמיתי״, והתעשייה האווירית  - ״חוד החנית של התעשייה הביטחונית״… מה יעשו אזובי הקיר – העסקים הקטנים ?

הכתובת הרי נמצאת על הקיר - אי שיוויון במאזן הכוחות בין מגזר העסקים הקטן, הבינוני והענק.     

והשאלה שצריכה להישאל: מיהן החברות בישראל, שיירשו את אותן חברות גדולות וחזקות (שהיו) במשק? אם התשובה, שאין … כאן מסתמנת הבעיה.

״

אז מה עושים על מנת להוריד ריכוזיות ולתת פתח לעסקים הקטנים והבינוניים?

מומלץ לגופים העוסקים בנושא קידום תחרות והורדת יוקר המחיה, לשוב ולעיין בדוח ה- OECD: "טיוטה ראשונית - מדיניות בנוגע לעסקים קטנים ובינוניים  ויזמות בישראל". הדוח מציין כי יש לחזק את שיתוף הפעולה הבין-משרדי בישראל של כל הגופים שעוסקים בנושא. זאת באמצעות הקמת קבוצת עבודה עם נציגים העוסקים בעסקים קטנים ובינוניים , במגזר העסקי הפרטי, ובמגזר הציבורי.

על המנהיגות הממשלתית והחברתית לייצר מדיניות ברורה, שתייצר תחרות ותתבסס על אסטרטגיה מקיפה שמתווה חזון, יעדים ברורים, כלים מקצועיים ופלטפורמות ייחודיות  לעסקים קטנים ובינוניים.

יש לתמוך בהם באמצעות מתן כלים  לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח, ולאפשר להם להגיע למודעות הצרכן הסופי. עסק קטן חייב שיהיו לו מגוון כלים חיוניים על מנת להתפתח, לצמוח ולהפוך לעסק בינוני. עסק בינוני גם הוא חייב כלים חיוניים, כדי שיהפוך לעסק גדול ולשחקן משמעותי במשק. מענקים שהממשלה נותנת לעסקים זה דבר ראוי, אך אלו, מסתבר, לא תמיד הם מנותבים בידיהם למשאבים הנכונים, לתוכניות של אסטרטגיה וצמיחה עבורם. מכאן, שמשהו בשיטה לא עובד.

לסיכום : תמיכה בעסקים המסורתיים תייצר משק כלכלי חזק, בלתי תלוי, שיאזן את יוקר המחייה, לטובת כולנו. זו הדרך היחידה. חברות גדולות במשק הישראלי נרכשות בזו אחרי זו על ידי גופים זרים. חלק מהן כבר לא שלנו, וחבל. יש מקום לכולם, וחשוב שיהיה, והרי גם החברות הגדולות מהוות מקור פרנסה משמעותי… אך, ככל שנעצים את העסקים הקטנים והבינוניים, ונעזור לדור העתיד למצוא בהם ענין ומקור לצמיחה, ניצור תחרות מבית, ונצליח לצמצם פערים ונרוויח כולנו.  

* שירלי בן מרדכי הלוי , מנכ"לית חברת BEONE, חברת נבחרת הדירקטורים של המדינה.

פיתחה מודל שיווקי ייחודי להעצמה פיתוח וקידום עסקים קטנים ובינוניים.