ביי ביי גיבסון: היהירות שהרגה את כוכב הרוק

השנים האחרונות היו קשות ומאתגרות עבור יצרנית הגיטרות האיקונית, גיבסון, עת התבשרנו כי הגישה לפני כשבועיים בקשה לפשיטת רגל. אחד המקורות העיקריים לבעיות הפיננסיות של החברה, נעוץ בחטיבת החדשנות שלה, המפתחת מפתחת מוצרי אודיו, רמקולים, אוזניות וציוד לתקליטנים, שכן, מאז רכישתה מפיליפס בשנת 2014, התקשתה החטיבה לרשום הצלחה משמעותית, למרות הפוטנציאל הרב שראו בה והשתייכותה למותג האייקוני.

בימינו, ישנם מוצרים בודדים בלבד שעדיין מיוצרים כיום בדיוק באופן שבו יוצרו לפני מאה שנים ויותר ולרוב, קהל היעד שרוכש אותם הם המשוגעים לדבר. הקפדה יתרה על עיצוב המוצר, בחירת חומרי הגלם וטקסיות הייצור יכולה מחד להוות ערובה לאיכות המוצר, אך מאידך, ובעיקר בהסתכלות רטרואקטיבית, מעידה על קושי ארגוני ואי-יכולת של הארגון לפרש נכון את רחשי השוק, לבצע שינויים הכרחיים ולהתאים עצמו לצרכי השוק המשתנים.

במקרה של גיבסון, בשנים האחרונות עמדה החברה לחצים כלכליים אדירים, תנאי אשראי מחמירים ולחץ הולך וגובר מתקנות ייבוא חדשות של עץ ה'רוזווד' המזוהה עם מוצריה ומהווה מרכיב קריטי בייצור כלי הנגינה. אמנם גיבסון רשמה הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים, אך לצדן החברה מחזיקה בהלוואות בנקאיות בהיקף של 145 מיליון דולר והתחייבויות נוספות בסה"כ של כחצי מיליארד דולר. כעת, 116 שנים לאחר היווסדה, ולאחר שניגנו בגיטרות הלס-פול וה-SG שלה, דורות של מוזיקאים, ביניהם סלאש, בוב מארלי וקרלוס סנטנה, החברה הודיעה על כוונתה להעביר את הבעלות מבעלי האג"ח לבעלי המניות וביניהם מנכ"ל החברה, הנרי ג'סקוביץ, שמוביל את החברה במשך יותר משלושה עשורים.

בעבודתי מול חברות ומפעלים וותיקים, אני מייעצת להם לבחון ולחשוב  כל הזמן על הדבר הבא לאתר דרכים חדשות להתחדש במוצרים, בשירותים שהן מציעות, ובהתנהלות שלהן אל מול הלקוחות ובעלי העניין בחברה. חדשנות צריכה להיות בסינרגיה לליבת העסק, לבוא בשילוב עם אוצר הידע השייך לחברה, כל השקת מוצר חדש או שירות חדש חייבים להבחן היטב בכל כמה חודשים, אתה לא זורק את ליבת העסק שהחברה בנויה עליה ומתאבד על הרפתקאה חדשה, אלא בוחן אותה, בודק איך השוק מגיב, ניסוי וטעייה עד שרואים שהחדשנות תפסה בשוק.

כשמותג כלשהו, כמו גיבסון במקרה שלנו, שלו למעלה ממאה שנות ניסיון בייצור גיטרות מעולות, ויש שיטענו שהטובות בעולם, מנסה למקסם השקעות או שמא נאמר לחפש הרפתקאות, בכיוונים חדשים, שבהם אין לו ניסיון וידע, התוצאה שמתקבלת היא בילבול וחוסר פוקוס ניהולי.

למרות שהדרמה הגדולה של גיבסון פוערת תהום בעולם כלי הנגינה, יש לזכור שמדובר במותג על, אל-מותי, שהינו אחד מהגדולים, המוכרים והאהובים בעולם המוסיקה בכלל, ובעולם הגיטרות בפרט. העברת הבעלות לבעלי האג"ח תאפשר את המשך קיומו של המותג גם מחר, מחרתים או בעוד 10 שנים. חשוב לזכור שחברות לא נופלות סתם, הן תמיד נופלות על ניהול לא נכון, תזרים מזומנים או  איבוד פוקוס, שבין היתר מגיע מיהירות, כמו במקרה הזה. זה בסדר לקבל החלטות ניהוליות שגויות אך החובה היא לנהל את התהליך, לבחון אותו, להיות עם היד על הדופק ולמדוד את הצלחת או כישלון המהלך. נדרש אומץ להודות בטעות עסקית ולעצור אותה בשלבים מוקדמים . חלק מהחברות ממשיכות באותו הכיוון עד איבוד שליטה.

* מאיה שוורץ היא בעלי ומנכ"לית רשת חללי העבודה המשותפים PITCH ביקנעם