הפודקאסטהחוק שיאפשר החזרת מוצרים וקבלת החזר כספי במזומן, העומד לעבור בכנסת, לא צפוי לשנות את הרגלי הצריכה של הלקוח הישראלי – כך עולה מסקר בנושא שערך מכון המחקרים האסטרטגיים רותם TRI ( בבעלות משותפת עם TACK ייעוץ אסטרטגי ) בקרב 500 נשאלים. עם זאת מהסקר עולה כי יותר נשים מתכוונות לקנות מוצרים בעקבות החוק המתוכנן וכך גם בקרב המגזר החרדי.
בסקר נשאלו שלוש שאלות עליהן התבקשו הנשאלים להשיב בסולם של 1 ("אין כל סיכוי") עד 5 ("בוודאות"). השאלות היו האם בעקבות החוק החדש, תקנה בקלות רבה יותר מוצרים יקרים? האם תקנה כרגיל אך תחזיר יותר מוצרים? והאם תקנה יותר מוצרים ממה שאתה צריך בידיעה שתוכל להחזירם?
על השאלה האם תקנה בקלות רבה יותר מוצרים יקרים בעקבות החוק המתוכנן, ענו רק 23.3% מהנשאלים כי ברמות וודאות נמוכה או גבוהה ירכשו יותר מוצרי יוקרה. בממוצע קיבלה השאלה ערך של 2.4. עם זאת, הנטייה לביצוע הקנייה גבוהה ב- 13%יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. כמו כן נמצא פער משמעותי בהתבסס על הרכב התא המשפחתי, כאשר במשפחה בלי ילדים קיימת נטייה לקנייה קלה יותר של מוצרי יקרים (2.8) ומנגד, במשפחה ללא ילדים הנטייה נמוכה יותר מהחציון (2.3).
השאלה השנייה, האם תקנה כרגיל מוצרים אך תחזיר יותר, בעקבות החוק המתוכנן, התקבל כממוצע המדגם הערך 2.5. רק 21% מהנשאלים השיבו כי ברמת וודאות נמוכה או גבוהה יחזירו יותר מוצרים – מנגד 48% השיבו כי כנראה שלא יחזירו יותר.
עם זאת הנטייה להחזרת מוצרים מתפלגת בשונות גבוהה בפילוח לפי רמת ההשכלה, כאשר בקרב בעלי ההשכלה העל תיכונית נרשמה הכוונה הנמוכה ביותר להחזרת מוצרים – 2.1, ואילו בקרב בעלי ההשכלה התיכונית ומטה ומנגד בקרב בעלי ההשכלה האקדמאית נרשמה נטייה גבוהה – 2.5 ו-2.6 בהתאמה. מפילוח נוסף לשאלה מציינים ברותם TRI כי הנטייה להחזרת מוצרים גבוהה יותר בקרב האוכלוסיה חרדית-דתית ובקרב נשאלים עם הכנסה מתחת לממוצע.
הרוב מובהק של הנשאלים – 77.3% השיבו בשלילה על השאלה השלישית – האם בעקבות החוק המתוכנן תקנה יותר ממה שאתה צריך בידיעה שתוכל להחזיר. הממוצע לשאלה זה עמד על 1.8. גם כאן הנטייה בקרב הנשים לקנייה גבוהה יותר מקרב הגברים – 1.9 לעומת 1.6, בהתאמה (פער של כ-12%). עם זאת, מסתמן כי אוכלוסיית הצרכנים הצעירה ביותר, גילאי 18 עד 24, תאמץ את החוק בצורה גבוהה ביותר משאר קבוצות הגיל. בקרב קבוצה זו נרשמה נטייה ממוצעת של 2.3 לקנייה מוגברת בעקבות החוק –גבוהה בצורה מובהקת משאר קבוצות הגיל המבוגרות יותר – בהן לא נרשם ערך ממוצע גבוה מ-1.9.
לדברי אריה רותם, מנהל מכון רותם-TRI, "עצם העובדה כי הסקר מעיד כי החוק לא עתיד לשנות את הרגלי הצריכה של הישראלים צריכה לעודד את הסוחרים ולהפיג את חששם מפני ניצול ומפני קנייה עודפת בשל הזכות להחזיר את המוצרים לאחר מכן". "תוצאות הסקר מוכיחות כי טענות של קנייה מתוך שעשוע ולא על מנת לבצע קנייה אמיתי – מופרכות. ההיפך הוא הנכון: הסקר מוכיח כי פוטנציאל הגדלת הקנייה חזק בעיקר אצל נשים שהן קהל יעד צרכני משמעותי עבור הסוחרים. כמו כן אצל אוכלוסיות קשות יום בעלות שכר נמוך או אצל החרדים המעידות על כוונה גבוהה יותר משאר האוכלוסיה לקנות בעקבות יישום החוק".
רותם מוסיף כי הסקר הנוכחי מראה על נטייה נמוכה יחסית להגברת הקנייה. להערכתו ההבדלים נובעים גם מחוסר אמון בקרב הצרכן הישראלי לאור ניסיונות קודמים לשפר את מצבו של הצרכן בעת החזרת מוצר לחנות – "אולי הפעם ההליך החקיקתי בשילוב מסע הסברה ראוי ואכיפה אגרסיבית (שתעודד צרכנים להעביר תלונות, תוכיח את ההיפך", אמר.
"בסופו של דבר מדובר בתהליך שיצטרך לשנות ולשפר גם את תהליכי המכירה בקרב הסוחרים. הם יצטרכו להבין שלא די בהבאת הלקוחות לקופה עם מוצר ביד כמה שיותר מהר, בדרך צריך להעביר אותו תהליכי השגת ערך וחווית קנייה שיגדילו את ההזדהות שלו עם המוצר כדרך למנוע חרטה והחזרה".
