הפודקאסטמחלקת הכנסים של עיתון הארץ – 'הארץ כנסים' מקיימת היום, ה- 18 בספטמבר, את 'הכנס הכלכלי ה-4 לקולנוע ישראלי', בסינמה סיטי בצומת גלילות, רמת השרון.
בכנס, התייחס ד"ר ירון זליכה, החשב הכללי, משרד האוצר, לנושא חוסר הרוטציה בתפקיד מנהלי קרנות הקולנוע, ואמר כי "נושא הרוטציה במסגרות שאחראיות על הקצאת כספי ציבור הוא קריטי והיות שהבעיה לא נפתרה ועדיין אין רוטציה בתפקידי מנהלי הקרנות, אדאג אישית שהנושא יעלה בדיוני הממשלה על הסכם ההקצאה החדש לקולנוע הישראלי".
"באגף החשב פועלים כדי להנחיל נורמות ביצוע חדשות שתבטחנה שהכספים יגיעו ליעדם. ערך השוויון הוא מרכזי עבורנו ואנו ממקדים את מאמצינו בהבטחת קיומו", הוסיף זליכה בעניין זה.
מארק רוזנבאום, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע, התייחס להסכם הקולנוע הישראלי ל- 5 שנים, המקנה כ- 58 מיליון ₪ בשנה ליצירת קולנוע ואמר כי, "אנחנו צריכים לפנות לאוצר בשנה הבאה ולדרוש לפחות 100 מיליון ₪ בשנה לקולנוע הישראלי, סכום שבהחלט משקף את הסטנדרטים המקובלים בעולם".
זליכה ורוזנבאום דיברו במסגרת מושב בנושא "חוק הקולנוע לאן? – האם יש לחדש את הסכם התקצוב של מועצת הקולנוע בתנאים הקודמים".
נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, התייחסה לסוגיית גובה העמלות שמשלמים הזכיינים למשרדי הפרסום ואמרה כי, "המערכת השיווקית של זכייני הטלוויזיה היא פריבילגיה שלהם. הרשות השנייה לא צריכה להכיר בעמלות אלו חד משמעית, ואם צריך, שהזכיינים יביאו את הכסף עבור הפקות מקור מהבית, זוהי חובתם כלפי הצופה הישראלי וכלפי התרבות הישראלית".
"אם נגלה שהזכיינים לא עומדים במחויבויות שלהם כלפי הציבור בנושא הפקות מקור, אנחנו נבדוק את זה. זוהי חובתנו הציבורית לספק לצופה את התוכן שהבטחנו לו", הוסיפה דאבוש בעניין זה.
יאיר גלר, יו"ר איגוד הפרסום, התייחס לטענה שעלתה כי עמלות הזכיינים הן עלמות יתר ואמר, "אין מונח כזה עמלות יתר ואיש לא שמע מהמפרסמים הגדולים טענה בנושא הזה. עמלות הזכיינים מאפשרות את הפקות המקור ומשם מגיע הכסף הגדול". גלר פנה אל הרגולטורים וביקש "משכו את הידיים מרגולציה, כמה שפחות רגולציה כך ייטב".
דאבוש וגלר דיברו במסגרת מושב בנושא "בעקבות דוח שטרום: האם עמלות הזכיינים לפרסום פוגעות בהשקעות הזכיינים בהפקות מקור?"
מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, "ללא ההבנה של ממשלת ישראל שצריך לשקם את רשות השידור וללא סיכום על תקציב קבוע להפקות מקור, שלאף אחד אסור לנגוס בו, ימשיך הגירעון. בשנים האחרונות מקבלי ההחלטות נרדמו ובליווי ההחלטה לקצץ את אגרת הציבור לרשות השידור הם מובילים לדעיכת השידור הציבורי. אפשר תמיד לסגור את רשות השידור ולהקים אותה מחדש עם נורמות וכללים חדשים.
"אין היום במדינת ישראל גורמים מספיק חזקים שישכנעו בחשיבות השידור הציבורי – אנו מודע לכל הלוביסטים של ערוץ 2 ו- 10 שבזכותם כל תוכנית בידור הופכת לדוקו או ליצירת מקור, וזו כנראה האלטרנטיבה שתמשיך להתקיים – מחויבות לערוצים אלו בלבד ולא צריך את ערוץ 1", הוסיף שקלאר.
בתגובה לשאלתה של המפיקה אסנת טרבלסי, שקראה להקדיש את כל תקציב הפקות המקור של ערוץ 1 להפקות חיצוניות ובכך לאפשר התייעלות בתחום השעות הנוספות לטכנאים ופיקוח טוב יותר, השיב שקלאר: "החלטה גורפת ש- 50% מתקציב הפקות המקור יוצא להפקות חיצוניות תשאיר את ערוץ 1 כחטיבת חדשות בלבד, ויש משמעות לכך שאנשים מתוך רשות השידור כן יהיו שותפים ליצירות מקור. לכן לדעתי יש להקצות כ- 30% להפקות מקור חיצוניות ו- 20% מהתקציב יישאר בידי הפקות מקור פנימיות".
הכנס, הנערך בחסות המועצה הישראלית לקולנוע, עוסק בהיבטים שונים של תעשיית הקולנוע הישראלי, וביניהם הפן הכלכלי של תעשיית הקולנוע, עולם התוכן שלו וכיוונים עתידיים. בכנס משתתפים מקבלי החלטות, אנשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, במאים ועיתונאים.
