הפודקאסט
תנובה – איפה הקיבוצניקים?
כמי שיצר את קמפיין הקוטג' הראשון "הגבינה עם הבית" במקאן אריקסון אי שם לפני שנים,
קשה לי לראות היום את תנובה כל כך רחוקה ממהותה ההיסטורית, ההתיישבותית, הישראלית.
התרחקותה ההדרגתית מאותם אבניי יסוד עם החבירה לאייפקס, הפכה את מהלכי התדמית שלה
ללא יותר מאריזה קריאטיבית, עשויה היטב יש לומר, אך נתפשת כיקרה ואדישה בעובדה.
מוטב לתנובה, לעשות מהלך כנה של הוזלה רוחבית ולא מענה נקודתי, הדרגתי ודיי מהוסס.
ובכך להחזיר הביתה, באיחור ענק, את המוני העם. ואחר כך לסדר את שורות הרווח.
הווי דיסקאונט? מה זה?
מי מאיתנו לא זוכר את מלחמת שופרסל ומגה בול ערב פסח השנה.
סקרים, קמפיינים השוואתיים, מלחמה קשה, שהימים האחרונים מוכיחים שלא הייתה יותר מתעתוע שווא.
המחאה החברתית וגלי ההדף הורידו את המסכות. "הכי זול", "יותר זול", הכול שטויות. כי הכול יקר.
נקודת המוצא של הרשתות הגדולות פשוט נעלמה כלא הייתה. גובה ההנחות והמבצעים מוכיח
מספרית את הפער שיש בין ההבטחה הפרסומית למציאות. הם מזיעים, הם רציניים והם יורידו.
בינתיים, זו יכולה להיות שעתם היפה של רשתות קטנות וזריזות כמו מיסטר זול, חצי חינם,
רמי לוי, ולא רק בזירת המחיר אלא גם בשירות, מיגון נוחות וכן, שקיפות.
.אם רק ירימו את הכפפה. עכשיו!
עננים שחורים
"זה שאין עננים לא אומר שלא ירד גשם" אמר חכם סיני, אך האמת שהגיתי את זה עכשיו.
עננים שחורים בכלכלת העולם וכטיבם של שקעים ברומטרים לוקח זמן עד שדני רופ מצביע
עליהם כאיום ממשי, כהתרעה חמה. אך שימו לב איך כיסי הממשלה נאלצים להתרוקן ביחס ישר
להתקדמות העננים. גורמים שונים שתמכו במחאה, החלו לשקול מילים. אותה רוח שהם מפזרים
בעד המחאה, ובעד לחלק לזה לזה ולהוא, היא הסערה שתפגע בחוסן עסקיהם.
מיתון, האטה, הנה זה מגיע.
* ירון תגר הוא יועץ קריאטיב ואסטרטגיה
