מה זה מטאברס ולמה צריך להיות אכפת לנו מזה?

כולנו נחשפנו
לפני כמה שבועות לנאום של צוקרברג שבו הודיע על שינוי השם של חברת פייסבוק ל-META. הפרשנים התמקדו בכאן
ובעכשיו. צוקרברג רוצה 'לנקות' את השם של החברה מכל הפרשיות הלא-נעימות של השנים
האחרונות ולכן הוא רוצה בהתחלה חדשה.

אבל אותם פרשנים מפספסים את העיקר. לא מדובר בהחלפת שם בלבד, אלא
במשהו הרבה יותר מהותי. החלפת השם ל-META קיצור של Metaverse, היא רק הפרומו להצגה
האמיתית שכולנו נחייה בה.

אפשר לדבר על מה זה מטאברס, אבל בואו פשוט נתאר את זה. כבר היום יש
הרבה ילדים בעולם שחוגגים יום-הולדת בצורה שונה לגמרי ממה שרובנו גדלנו עליו. לא
עוד במבה-ביסלי ומפעילה שסובלת בתוך בובת צ'ייס או סמי הכבאי, אלא יום הולדת
ב'ענן'. כל אחד מהילדים מתחבר מביתו לפלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לשחק ביחד כשלכל
אחד מהם דמות משלו. ביחד הם מסתובבים בעולמות המשחק, בוחרים תחפושות ואביזרים
ומשחקים ביחד.

זו הצצה קטנה ביחס לעתיד שמצפה לנו. אף אחד כבר לא מתרגש מרשתות
חברתיות. זה כל כך 2008. אפילו רשתות חברתיות חדשות יחסית כמו טיקטוק הן בסך הכול
אותה ורסיה של אותו רעיון בסיסי של אפשרות לשתף תחושות ומחשבות. לעומת זאת מטאברס
מבטיחה משהו הרבה יותר משמעותי מזה.

יקום וירטואלי שבו יתקיימו רוב החיים שלנו. מרחב שימזג בין הקיום
הפיזי שלנו לקיום הוירטואלי שלנו. חלק מהדברים קיימים כבר כיום אבל המינון יהיה
שונה לגמרי. כבר לא נצטרך לדבר ב-ZOOM עם הקולגה, תהיה לנו
הולוגרמה שתאפשר לנו להתיישב לידו בספה ולהרגיש קרובים באמת. במקום לקבל עדכון
באפליקציה על מסעדה קרובה באזור ולהיכנס לאתר המסעדה, נוכל לראות דרך המשקפיים
באופן מיידי את התפריט שלה.

רגע לפני שכולנו מתחילים לגלגל על הלשון את הביטוי 'מאטברס' חשוב
לדעת שאנחנו עוד לא נמצאים שם לגמרי. כי מה שהופך את היקום הוירטואלי לשונה כל כך
היא הטכנולוגיה הייחודית שלוקחת את עולם התלת-ממד צעד אחד קדימה. זה עדיין לא קרה.
כדי ליצור חוויה מדהימה של נוכחות אמיתית (בלי מרכאות) נדרשת עבודה טכנולוגית
שנמצאת רק בראשיתה.

במעגל הראשון צריך עוד ועוד
מפתחי משחקים, מעצבי תלת מימד, מתכנתים שיודעים לחשוב בתוך מערכות גדולות. במעגלים
החיצוני יש שורה ארוכה של מקצועות שעד היום לא היה להם שום קשר לעולם המקוון:
מעצבי אופנה שיידעו ליצור סגנונות לבוש ל"אוואטרים" של כל אחת ואחד,
יועצי נכסים וירטואלים שידאגו לרישום הזכויות על כל יצירה וירטואלית, עורכי דין
שידאגו להסכמים קבילים בתחום, מדריכי טיולים שיכירו לנו את היקומים הוירטואלים
ועוד.

להרגיש ביחד גם לבד

מה שבאמת מרגש בכל הסיפור הזה של המטאברס זה השינוי של הדרך בה אנחנו
מתקשרים עם העולם. אם עד היום השימוש בטכנולוגיה הפריד בין הטכנולוגיה לבינינו,
השאיפה של המטאברס היא להפוך את הטכנולוגיה לחלק בלתי נפרד מאיתנו. טשטוש מוחלט
בין העולם הפיזי לעולם הוירטואלי.

לשינוי בדרך שאנחנו חווים את העולם תהיה השלכה אדירה על מי שאנחנו.
המציאות הוירטואלית (VR) מאפשרת להפוך את החיים שלנו להרבה יותר
קהילתיים במובן מסוים. נוכל לצאת עם חברים לכל מקום בעולם ובכל זמן, להרדים את
הילד במיטה ולשיר לו שיר ערש גם אם אנחנו נמצאים פיזית במקום אחר לגמרי.

בפיתוחים האחרונים של פונקציות שונות של המטאברס התווסף אפילו אלמנט יותר
מדהים. חיקוי הבעות הפנים של האוואטר שלנו. כשאנחנו נחייך בן דמותנו הוירטואלית
יחייך, כשנופתע המטאברס ירים ביחד איתנו גבה וכן הלאה.

להספיק הרבה יותר

אחת הבעיות שלנו בעידן המידע היא להגיע אל הנתונים הרלוונטיים
ובמהירות. כל עובד שנזקק למידע מכיר את תחושת התסכול כשהוא נאלץ לעבוד מול כמה
מסכים במקביל. סביבת העבודה של המטאברס תאפשר את הצגת המידע בצורה וירטואלית והרבה
יותר נוחה לעיבוד. לכן בעתיד תגדל הפרודוקטיביות שלנו ונספיק לעשות הרבה יותר בתוך
זמן קצר. בשורה התחתונה יהיה לנו הרבה יותר זמן פנוי לעשות את מה שאנחנו רוצים.

מטאברס טוב או רע לנו?

נכון, המטאברס יהיה מרגש מאוד. אבל האם זה יהיה טוב עבורנו? התשובה
כמו במקרים רבים היא גם וגם – והכל תלוי בנו. במטאברס יש המון אפשרויות להפוך את
העולם למקום טוב ומוסרי יותר או למקום מחריד.

כך למשל, שימוש בקסדת מציאות מדומה שהיא אחד הפיתוחים הבולטים בכל
התחום הקרוי מטאברס מסייע באמפתיה. דמיינו אתכם נכנסים למציאות המדומה ומרגישים
סוף סוף איך נראה יום בחייה של מהגרת או להט"בית. פתאום הרבה סטריאוטיפים
מתמוססים להם, לא?

מצד שני, מטאברס עלולה גם להיות דיסטופיה אנטי חברתית. למשל, מסירת
אינסוף מידע ליישות עסקית אחת שיכולה לשחק בראש של כולנו ולדחוף לנו את מה שאנחנו
רוצים אבל לא בהכרח צריכים. או למשל מחיקה מוחלטת של החוויה האנושית. אם מקודם
הוזכר כיצד ימי ההולדת יעלמו, בהחלט ייתכן שכל הטקסים האנושיים הכוללים מגע מוחשי
ואמיתי עלולים פשוט להימחק מהלקסיקון שלנו. במקום לדבר עם בן הזוג או עם החבר נטבע
יום אחרי יום עוד כמה סנטימטרים בתוך המסכים הוירטואליים ללא שום חוויות אנושיות.

כך או אחרת, הפרק הראשון של המטאברס כבר נכתב לנגד עינינו. איך יראו
הפרקים הבאים? נצטרך להמתין, לחכות וגם לבחור כיצד להיות שותפים בעולם הוירטואלי
הזה. עולם ששונה מכל מה שהמין האנושי הכיר.

לא כל הקלפים גלויים בפנינו. כמו שציינו מקודם, העתיד כולל אינסוף
אפשרויות ליישום של המטאברס. המגבלות הן בעיקר טכנולוגיות. אם גיבורי העבר שלנו
היו האחים רייט שידעו לנצח את כוח הכבידה, הרי שגיבורי העתיד שלנו הם מעצבי ואמני
תלת-מימד (ואולי מקצועות נוספים שעדיין לא נוצרו) שידעו לשלב בין המציאות הפיזית
לוירטואלית באופן מושלם.