הפודקאסט
ממחקר שוק שביצעה פירמת הייעוץ מכון ציגלמן עולה כי בישראל יש כרבע מיליון מנויי תיאטרון, המהווים שיעור של כ 5% מתוך כלל האוכלוסיה היהודית הלא-חרדית. כ 108 אלף ממנויים אלו צפו בהצגות באולמות של שבעת התיאטראות היוצרים הפועלים בארץ, ושאר 145 אלף המנויים צפו בהן בכמאה היכלי תיאטרון נוספים הפזורים ברחבי הארץ. זאת, כאשר מעבר לכך, נמכרו על-ידי תיאטראות ומפיקים פרטיים עוד כ- 1.4 מיליון כרטיסים חד-פעמיים, השקולים לכ 240 אלף מנויים של 6 הצגות.
אומדן פילוח השוק אותו ביצע מכון ציגלמן, התבסס על כמות סדרות המנוי, מספר המושבים ואומדן לשיעורי תפוסה בתיאטראות השונים, תצפיות בעין, וכן על סך הכרטיסים הנמכרים על-ידי שבעת התיאטראות יוצרים כפי שדווח בדוח 'התיאטרונים הציבוריים בישראל', אותו ערך מרכז המחקר של פילת עבור המרכז למידע ומחקר של מנהל התרבות.
ועדים
מרבית המנויים זוכים להנחה של 20% במחיר המנוי, מכוח השתייכותם לוועד עובדים, אשר הגיע להסדר הנחות עם התיאטראות. זאת, גם כאשר הועד לא חסך לתיאטרון בעלויות השיווק, והלקוח הגיע אל התיאטרון בעקבות מאמצי השיווק הקמעונאיים הרגילים שבוצעו.
עודף היצע מושבים באדיבות מפעל הפיס
תמיכת מפעל-הפיס בהקמת היכלי תיאטרון, הביאה לעודף עצום של היצע מושבים, ומכאן לירידת המחיר הממוצע לכרטיס שיורד גם לשישים ₪. מחירי כרטיס נמוכים כאלה, לא מאפשרים לחלק מהיכלי התיאטרון לכסות אף את עלות רכש ההצגות הנעה סביב 30,000 ₪ למופע. היכלי תיאטרון הפסדיים מגיעים אל האיזון התפעולי רק באמצעות סבסוד מוניציפאלי המגיע מכספי משלמי הארנונה.
הצעירים לא בתיאטרון
הצגות תיאטרון מושכות בעיקר קהל מבוגר, בגילאים גדולים מ 45. מנגד, שיעור הצעירים הצופים בהצגות תיאטרון נמוך משמעותית מאשר חלקם באוכלוסיה. ציגלמן: "בניתוח הרגלי בילוי של צעירים חילוניים, גילינו שהם יוצאים מדי חודש לסרט, פאב, או מופע סטנד-אפ. שם הם מוציאים כספים ונהנים. מנגד, הם לא מגלים עניין רב בהצגו התיאטרון הנתפשות בעיניהם כחסרות שמחת חיים, מייגעות ולא נותנות תמורה טובה לכסף."
ומה קורה בחו"ל
בווסט-אנד בלונדון ובברודווי בניו-יורק צופים קהלים מגוונים במחזות זמר מוצלחים כמו מאמה-מייה או לאיין-קינג. אלו מחזות מרהיבים, המספרים 'סיפור צעיר' תוך יצירת אווירה קסומה. זאת בניגוד להצגות תיאטרון רבות בישראל, בהן משולב הומור שחור הנוגע למוות, או מילים ביידיש וגרמנית. ציגלמן: "לדעתנו, שילוב צעירים בעשייה התרבותית בישראל, מצריך חשיבה מחדש אצל התיאטראות היוצרים על תכני ההצגות המועלות."
