הפודקאסט
כתיבת תוכן, בכל
צורה שהיא, הפכה למשאב הכרחי שארגונים עושים בו שימוש לצרכי שיווק העסק, שימור
עובדים ולקוחות, שיפור מיומנויות העובדים, הדרכה והעברת ידע וכן הלאה. ההתפתחות
המואצת של הרשתות החברתיות ופלטפורמות להחלפת מידע בין המשתמשים, משפיעה בצורה ישירה
על התכנים שאנחנו קוראים, יוצרים ומתעניינים בהם. זו השפעה אחת מיני רבות של
הטכנולוגיה על חיינו, בה אנחנו נדרשים להתאים את התוכן לפלטפורמה הטכנולוגית המקובל.
אם כך נשאלת השאלה, אילו מיומנויות יידרשו לכותבי תוכן על מנת להישאר רלוונטיים
בעוד כמה שנים?
אם תשאלו מומחה
סושיאל, הוא בוודאי יטען שבשנים הקרובות מרבית התכנים בסושיאל יהיו תכני וידיאו,
ויגבה את טענותיו בכך שמרבית המשתמשים מעדיפים תוכן קולי. מומחי אינסטגרם אחרים
יטענו מנגד כי שליש מהסרטונים ברשת החברתית נצפים על מיוט. איך ניתן ליישב את
הדברים כאשר כל הטענות נכונות? המציאות היא מורכבת יותר ולמעשה המגמה הצפויה היא
מוביליות הולכת וגדלה בין הפורמט בו המדיה נוצרת לבין זה שבו היא משודרת, כאשר
הטכנולוגיה תמשיך להתפתח כל העת בהתאם לצרכי המשתמשים.
המוביליות בערוצי
המדיה תייצר דרישה למיומנות חדשה, כזו שלא הייתה קיימת עד עכשיו: היכולת לכתוב, לפתח וליצור תוכן שמותאם להתפתחות הטכנולוגית. תוכן
שהוא בו זמנית גם מותאם לערוץ אחד בלבד (Mono-Channel), אך
גם Omni-Compatible, אוOmni channel compatible content creation –כלומר, יצירת תוכן המותאם לצריכה
רב-ערוצית. במילים פשוטות הכוונה היא לתוכן אשר מצד אחד הצופה או הצרכן יוכל לצרוך
בערוץ לבחירתו – כמו טקסט או אודיו – וליהנות ממנו במידה מתקבלת על הדעת, ומצד שני
– אם יבחר בערוץ אחר יקבל ערך מוסף.
בקריאת טקסט זה
יהיה שילוב של תמונות ואנימציות, בתכני אודיו זה יהיה קולו של הדובר או אפקטים
קוליים שמכניסים לאווירה, ובתכני וידיאו כמובן שתהיה חוויה עשירה יותר עם סאונד,
אבל התוכן המוצלח ביותר יהיה כזה שניתן לצפייה גם במצב שקט מבלי להתפשר על האיכות.
עוד לא ברור אם בעוד שנתיים, חמש או שבע, אבל אנחנו צועדים לנקודת זמן שבה אנחנו
נקליט או נקליד הודעה והצד המקבל יוכל לבחור או לקרוא או לשמוע אותה, בלי שום קשר
לאופן שבו היא נוצרה, או כאשר נבחר לצפות בסרטון ללא סאונד, יתווספו כתוביות והכל
באופן אוטומטי, ברמה גבוהה ובקול אנושי טבעי.
אפשרות הבחירה הזו
של צורך התוכן, מחייבת את יוצרי התוכן לחשוב בצורה רחבה ולייצר את התוכן בכמה גרסאות
אשר כל אחת מהן מתאימה לערוץ אחר, מבלי לפגוע בחוויה ובאיכות התוכן. כך בעת יצירת
תוכן חדש, יוצר התוכן יצטרך לקחת בחשבון ולעבוד על תוכן שיכול להתאים לצריכה
בערוצים שונים. כך לדוגמה, אם אני עובד על סרטון וידיאו, יהיה עליי לחשוב כיצד אני
מייצר את אותו התוכן כך שיהיה ניתן לצריכה גם בתור פודקאסט, מבלי לפגוע באיכות
ובחוויית הצופה.
הטכנולוגיה מתפתחת
וזה רק עניין של זמן עד שהצרכן יוכל להחליט כיצד לצרוך את התוכן שעומד מולו, וניתן
כיום להצביע על פער במיומנות להשתמש בטכנולוגיה מהסוג הזה ולמקסם את היכולות שלה.
היא למעשה דורשת לנתח את התוכן, לזהות את המאפיינים שדורשים התייחסות והתאמה לערוץ
הצריכה ולבנות אותו במספר גרסאות אשר כל אחת מהן מותאמת לערוץ שונה, בצורה יעילה
ומקסימלית.
בדיוק כפי שעובדי
עידן המידע זקוקים למיומנויות שונות מאלו שנדרשו בעבר, כפי שעבודה בסביבה ממוחשבת
דורשת מיומנויות ניהול מרחוק, או מיומנויות קריאת וניתוח נתונים, וכפי שעבודה
גלובלית דורשת יכולות אישיות בין תרבותיות – כך גם אנשי התוכן ידרשו לרכוש
מיומנויות חדשות ולהיות מוכנים. לא משנה אם מדובר על תוכן לצרכי שיווק, הדרכה,
פנאי או כל תחום אחר – התוכן יהיה הגביע הקדוש של העשור הבא. וכותבי התוכן, מכל
הסוגים, צריכים להתחיל להתאמן כבר עכשיו.
* הכותב הינו מנהל
תחום למידה ארגונית, ג'ון ברייס פתרונות למידה, חטיבת ההדרכה של מטריקס.
