הפודקאסט
מישהו שומע אנחת רווחה בקהל המבוגרים כאן? יכול להיות שאלו התוספות של אינסטגרם (stories) המקרבות לבבות סנאפצ'טים ואינסטושים בעולם?
חכו רק רגע אחד לפני שאתם מוותרים עלהקשקוש הזה של הצעירים – יכול להיות שאתם מפספסים משהו חשוב.
לאחרונה אני נתקלת בציטוט הבא יותר משהייתי שמחה להודות (היות ואני משתייכת לקבוצה עליה מדובר): "רוצים להרגיש זקנים? תורידו סנאפצ'ט ונסו להבין לבד מה קורה שם".
וזה נכון. נחזק את זה עם עוד סיפור.
חבר (בחור בן 31, צלם, במאי ועורך שקהל היעד שלו הם בני נוער!) סיפר לי שניסה להוריד את סנאפצ'ט, לפתוח אותה ולהשתמש בה ומצא את עצמו אבוד. תוך שהוא בולע את כבודו הוא התיישב עם אחת העובדות הצעירות (יותר) בחברה בשיעור פרטי על סנאפצ'ט, מתרעם ומרים את הקול כשהוא לא מבין את הפואנטה, את הצורך או המשמעות של האלמנטים השונים בפלטפורמה.
"קלטתי שאני אבא שלי, אני אבא שלי שמתעצבן עליי כי הוא לא מבין את 'הדברים האלה של הצעירים'. טוב שלא היתה לי כוס תה ביד".
אני יכולה להזדהות, בעיקר עם הנרגנות וחוסר הפירגון לצעירים ומה שהם אוהבים לעשות בימינו אנו (אוי הם שטחיים ולא חדלים מלצלם את עצמם) אבל בעיקר עם התחושה שאתה מחוץ למועדון של מביני העניין. בפעם הראשונה מאז שאנחנו צעירים, אנחנו כבר לא כל כך.
עד לפני שנתיים, אחוז המשתמשים ששכחו את "הנעורים" עמד על 2%, היום כ-14% מכלל המשתמשים הם בני 35 ומעלה! ממש מחלקה גריאטרית הא? מעבר לדיון על "גילנות" (אפליה על סמך גיל) ומה מגדיר מישהו צעיר או מבוגר, אי אפשר להתעלם מפלח השוק אליו האפליקציה מכוונת. יש פה חציה ברורה של הקהל- הצעירים השוחים בפיצ'רים השוניםוהמבוגרים שלא מבינים מה הם עושים שם כל היום חוץ מלהלביש על עצמם פילטרים מגוחכים (בואו, זה הכי כיף בעולם).
קהל היעד העיקרי: האנשים שמרגישים הכי בנוח מול מצלמה, שמבינים את ההומור והערך בלתעד את היום שלך ולדעת שהוא יעלם לנצח בתוך 24 שעות אם תרצו. נחלתם של "הזקנים" היא כאמור פייסבוק ואינסטגרם, מה שנקרא- "תישארו שם ואל תפריעו לנו. מספיק הרסתם את פייסבוק עם השטויות שלכם". ויש אפילו מדריך להורים מתוסכלים!
סנאפצ'ט היא מזמן לא רק פלטפורמה לסקסטינג (הודעות טקסט סקסיות), אלא כזו שבבעלותה שטחי פרסום יקרים, הפקות מקור, שידורי ספורט וזירת חדשות. כי כשאפליקציה כזו, המוערכת בכ-19 ביליון (!!) דולר צריכה להכניס כסף, ילדים שלא קונים שום דבר (שטחי פרסום למשל) הם לא מקור לכסף.
לצעירים הסיבות לשימוש הן ברורות. התקשורת מצומצמת למינימום מילים כתובות, יש מלא פיצ'רים כיפיים, הזמינות היא בלתי נתפסת ובניגוד לפייסבוק, סנאפצ'ט מחברת בין האנשים הקרובים אליך- האנשים מהטלפון שלך. חברים שיעריכו וידאו קצר שלך אוכל פיצה על רקע ג'ונגל או סתם מנהל שיחה עם הכלב שלך.
אין אפשרות לעשות לייק או לכתוב הערה, זה רך יותר והרבה פחות שיפוטי, הביקורת הנוקבת נשארה אצל צוקרברג.
סנאפצ'ט שמה אותם באמצע בדיוק כמו שהם אוהבים, האפליקציה מוליכה הישר למצב מצלמה קדמית ואפשר להתחיל לשדר, אבל הכי חשוב-זה היה המקום המושלם לברוח מההורים.
עד עכשיו…
פרסומים ומאמרים מדברים על זה שה"זקנים" בדרך וזה יהרוס את האפליקציה והיידה – נצטרך לעבור מפה הלאה כמו עם פייסבוק ואני שואלת… מה קרה לימים שמבוגרים היו מאגרי ידע?
אוקיי אני מודה שלראות את ביבי בסנאפצ'ט קצת מוריד מהמגניבות ועדיין..
מתי הפכנו למבאסי אפליקציות? (אמרה תוך שהיא משתייכת למבאסי סנאפצ’ט)
אני אגיד לכם מתי! ביום שהפסקנו לנסות להבין מדוע משהו מצליח, ביום שוויתרנו כי לא התחברנו לצעירים שכל מה שמעניין אותם זה לראות את עצמם מכוסים בקישוטים או עושים שטויות.
וואלה? צודקים. אבל, הנה כמה דברים שאולי כדאי לכם לדעת על האפליקציה ואולי (אם תצליחו), תשתמשו בה "כמו גדולים".
אז למה כן להשתמש בסנאפצ'ט?
נכון, אם אין לכם רשימה מכובדת של חברים באפליקציה כנראה שלא תחוו אותה במלוא הדרה, ועדיין הייתי ממליצה להתנסות ולו רק בשביל להתרשם מהדברים שסנאפצ'ט פותרת.
סנאפצ'ט פתרה את הבעיה העיקרית שהיתה לצעירים כשרצו לתקשר עם בני גילם באינטרנט – הפרטיות. וזו הבעיה של כולנו למעשה, לא?
המידע שאתם מעלים נעלם. פשוט נעלם אחרי 10 שניות. מה אתם יכולים לעשות בעשר שניות?? (במאמר הבא)
לסנאפצ'ט יש שיחות וידאו ממש ממש פשוטות, מחליף את סקייפ, גוגל האנגאאוטס וכמובן פייס טיים (שכמעט תמיד לא עובד כמו שצריך). אפשר לעקוב אחרי חברים שלכם, לא סתם אנשים שעולים לפיד שלכם תחת אלגוריתם מוכן מראש, זה יתרון וחיסרון כמובן אבל כאן הבחירה היא אך ורק שלכם. בשילוב עם אזור החיפוש האפשרויות רבות ושוב, תלויות רק בכם ובמה שמעניין אתכם.
זה פרטי, זה מצחיק, זה קליל וזה מעניין.
מינימום חיכוכים בדרך להצלחה – מצלמה פתוחה, יש אפשרויות, יש משחק.
לא הכל חייב להיות מתועד, לא הכל חייב להישלח.
ושוב, לא טוב? לא נורא! זה היה שם רק עשר שניות ונעלם.
כמה פעמים חשבתם על סטטוס? על תמונה באינסטגרם (כן פילטר, לא פילטר, מה לתייג, כמה לייקים?!!) על פוסט ששיתפתם.. כל אלו לא חשובים כאן.
למה? כי באנו ליהנות!! וכי אף אחד לא יראה את זה יותר לעולם אם לא תרצו. זה מייצר מיידיות וחוסר התחייבות ובצורה ישירה גם קלילות והומור עצמי.
אז אולי סושיאל מדיה זה לא לכולם, קרוב מאד לוודאי שמתכנני האפליקציה לא דמיינו בעיני רוחם את ההורים שלנו עושים פרצופים וסרטונים על היום שלהם במשרד… אז מה?!
הרבה דברים לא נבנו בדיוק עבורנו ומצאו עצמם בשימוש יומיומי (למשל מיני חזירים, קוקה קולה, פצפצים). היתרון והדבר המרכזי פה, הוא להבין שאנחנו לא חייבים להשתמש בכל מה שיוצא תחת ידם הטכנולוגיות של מפתחים ומארקים צוקרברגים למיניהם, אבל אנחנו כן צריכים להבין את המהות שלהם. כדי להישאר חלק מהחברה המתקדמת, כדי להיות חלק מהקהילה שעוד נוכחת בדו שיח, צריך להבין.
ולהבין צעירים זה אף פעם לא קל.
יש לי וידוי… הרבה לפני שהייתי חלק מ"מבאסי סנאפצ'ט" הייתי צעירה.
וגם כשהייתי צעירה הייתי בהתחלה קצת נגד פייסבוק, זה נראה לי מטופש ובזבוז זמן. מודה שאני הייתי גם 'נגד' אינסטגרם. את לינקדאין אני לא מבינה עד היום וטוויטר עמוס לי בעין.
וסנאפצ'ט? זה היה הדבר שהכי קל לשפוט ולזלזל בו. אבל אני מסרבת להיות זו שלא מבינה איך מחייגים בטלפון שהוא כבר לא טלפון מזמן.
זה נכון שהעולם צועד בצעדי ענק למקומות לא נעימים ולא חברותיים במיוחד על אף כל המדיה החברתית, זה נכון גם שסושיאל מדיה יכולה לגרום המון נזק (וכבר גורמת) לקשרים בין אישיים.
אבל סנאפצ'ט, זו פשוט לא האפליקציה להוציא עליה את העצבים שלכם, זו לא אשמתה שאנחנו לא מבינים אותה כי אנחנו לא מתחברים לצרכים של מישהו שנולד אחרי 1995.
זו גם לא אשמתה שאנחנו נטולי הומור עצמי ולא נהנים משטויות יותר, כי הגענו לגיל הרציני ויש חובות ובעיות אמיתיות בחיים (בניגוד לאיך לגרום לאפליקציה להכיר בפנים שלי כפנים, למה זה לא עובד(?!?)
אבל אם אנחנו רוצים לצחוק על הצעירים שלנו בצורה מדוייקת, להטיל בהם אשמות של ריקנות והתעסקות בחיצוניות וסלבים, אנחנו צריכים להבין את רזי החברה הוירטואלית הזו.
כי אי אפשר לשפוט משהו מבלי להתנסות בו, נכון?
ילדים האפוקליפסה בדרך, אנחנו נבוא לאן שבא לנו. אתם לא תגידו לנו!
ואנחנו באים עם קיא של קשת בענן.
טל יפת היא מעצבת גרפית בחברת בן חורין אלכסנדרוביץ'
הפוסט פורסם במקור בבלוג "אינסרט"
