חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

לציון יום השואה יד ושם בשיתוף פעולה עם סלקום tv בפרויקט תיעודי נרחב

במסגרתו יעלה בסלקום tv למשך 48 שעות, "ערוץ יד ושם", ערוץ ייעודי
שכולל עדויות מלאות של שורדי שואה שמספרים את סיפורם האישי.

קרדיט תמונה: סלקום TV (הגדל)
קרדיט תמונה: סלקום TV

 

סלקום tv תעלה עדויות מלאות של ניצולי שואה בערוץ יד ושם -

ערוץ ייחודי שהיא תעלה זו השנה השנייה כדי לספר את סיפורם המרגש והבלתי נתפס של שורדי שואה אמיצים, גברים ונשים מכל העולם.

 

העדויות שיעלו בערוץ, הן עדויות באורך מלא כפי שהניצולים מסרו לארכיון

יד ושם במהלך השנים, כל אחת מהן אורכת בממוצע כשעה וחצי.

מדובר בכ-30 עדויות מלאות, חלקן עדויות חדשות שעולות לראשונה בערוץ.

 

אולגה כץ שנולדה ב-1933 בבלגיה מספרת על שהותה במסתור ובזהות בדויה במנזר.

פרופ' שמעון רדליך שנולד ב-1935 בפולין מספר על שהותו בגטו בז'ז'ני ובמסתור.

חיה גוטמן (ארליך) שנולדה ב-1928 בצ'כוסלובקיה והייתה באושוויץ.

פרופ' שאול פבלה לדני שנולד ב-1936 בבלגרד מספר על הסתרתו כפעוט במנזר.

ז'ן קלטש ציון שנולדה ב-1922 בסלוניקי מספרת על מסתור בהרים בסיוע פרטיזנים מקומיים

מוריס גליק שנולד ב-1939 בבלגיה הוסתר אצל בני משפחה שהוכרו כחסידי אומות העולם.

משה ספינדל שנולד ב-1934 בצרפת הסתתר כילד בחווה בסיוע המחתרת הצרפתית.

 

שיתוף הפעולה המיוחד בין יד ושם לבין סלקום החל בשנה שעברה וממשיך גם השנה לאחר שהעדויות נצפו על ידי עשרות אלפי צופים בסלקום tv. גם השנה, לרגל יום השואה, יעלה בסלקום tv ערוץ עדויות של יד ושם, שכולל עדויות מלאות של שורדי שואה שמשמיעים את קולם ומספרים את סיפורם המרגש. סלקום tv בחרה לחבור לפרויקט התיעודי החשוב, ותשדר אוסף מגוון של עדויות בערוץ ייחודי - ערוץ יד ושם - שיעלה בערב יום השואה, 7.4.2021, וישדר במשך 48 שעות את סיפורם האישי של שורדים שבחרו למסור עדות ליד ושם ולציבור כולו, ותועדו על ידי גובי עדויות של יד ושם באופן מקצועי, רגיש ומכבד.  

לצד העדויות בערוץ, יד ושם מזמין ניצולי שואה ובני משפחותיהם, וכן משפחות של קורבנות שואה, לקחת חלק בפרויקט "לאסוף את השברים" ולמסור ליד ושם מסמכים, תצלומים או חפצים מתקופת השואה למשמרת ביד ושם.

 

מצ"ב חלק קטן מתוך העדויות של שורדי השואה שישודרו בערוץ יד ושם בסלקום tv.

שורדי השואה הם דור הולך ונעלם. אך הסיפור שלהם לא יאבד, אלא יסופר לעד למען הדורות הבאים:

 

חייה של הגב' חיה גוטמן (ארליך) בזמן מלחמת העולם השנייה היו מסכת של רדיפות והגבלות מצד הכיבוש ההונגרי, גירוש למחנות ריכוז ועבודות כפייה. בעדותה, מספרת הגב' גוטמן, ילידת מונקץ', צ'כוסלובקיה, 1928, על חייה כאסירה באושוויץ, בגרוס-רוזן ובמחנות נוספים, עד לשחרור.

 

משפחתו של פרופ' שאול פבלה לדני, יליד בלגרד, יוגוסלביה, 1936, הייתה בבלגרד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה - ובסופה. בעדותו מספר פרופ' לדני על תלאותיה ונדודיה של משפחתו במהלך המלחמה, דרך בודפשט, מחנה ברגן בלזן ושוויץ; על חייו, כפעוט במסתור במנזר, בעקבות הכיבוש הגרמני; ועל מקצועו הייחודי של אביו ומשמעותו בהישרדות המשפחה.

 

הגב' ז'ן קלטש ציון, בת למשפחה אמידה ומסורתית מיוון, הוסתרה עם בני משפחתה במהלך מלחמת העולם השנייה - וכך ניצלה. בעדותה, מספרת הגב' קלטש, ילידת סלוניקי, 1922, על החיים במסתור בהרים, בסיוע הפרטיזנים המקומיים, ועל העלייה לארץ ישראל, תוך הברחת הגבול לתורכיה.

 

מר מוריס גליק נולד באנטוורפן, בלגיה, ב-1939, כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, למשפחה שמוצאה מטרנסילבניה. בעדותו מספר על קורות משפחתו ועל הצלתו כפעוט במסתור אצל בני משפחת ואן דן סטוק, שהוכרו כחסידי אומות העולם, עד לפגישתו המחודשת עם אביו.

 

הוריו של מר משה ספינדל עזבו את גרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון והשתקעו בצרפת. ביוני 1940 פלש הוורמאכט לצרפת וכבש אותה. בעדותו, מספר מר משה ספינדל, יליד טולוז, צרפת, 1934, על החיים כילד במסתור, בחווה בכפר פוז'ודרן, בסיוע המחתרת הצרפתית ואנשי הכפר, עד לשחרור בידי הצבא האמריקני, ועל העלייה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער.

 

כתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד