האם הנער מוחמד א-דורא, סמל המאבק הפלסטיני בישראל, עודנו חי?

הטלוויזיה החליפה את עיתונאות הדפוס המסורתית ושינתה ולעיתים מחקה את כללי האתיקה של העיתונאות הכתובה – כך סבורים חוקרי תקשורת המציינים כי ישראל מתמודדת עם תוצאות השנוי הזה מדי יום. כך לדוגמא מתרבים סמני השאלה לגבי הריגתו של מוחמד א-דורא, שהפך בן לילה לסמל המאבק הפלסטיני. התובעים במשפט נגד רשת הטלוויזיה בפריז וצלם שצילם את האירוע בצומת ניצנים, טוענים כי מוחמד א-דורא חי וכי הצילומים מפוברקים. אחד מסימני השאלה הגדולים הוא מדוע מסרבים מפיקי France 2 לחשוף את הקלטת בת השעה שצילמו. חלק מהתובעים ישתתפו אף הם בכנס של המרכז לאתיקה בירושלים.

מנהלת תחום אתיקה בתקשורת במרכז לאתיקה בירושלים, פרופ' תמר ליבס, מדגישה כי המאבק בטרור בעידן התקשורת הגלובלית מתאפיין, לצד הלחימה בשטח, גם במלחמה על הדרך שבה הוא נתפס בדעת הקהל בארץ ובעולם. "השליטה על בחירת הדימויים שייראו על המרקע ועל  ההקשרים שבהם יופיעו,  נתונה בידי המדיה המקומית והזרה. לפיכך, העיתונאים הם אלה שקובעים מיהו הפוגע ומיהו הקורבן. האתיקה העיתונאית בעידן הטלוויזיה ניזונה בעיקר מדימויים ויזואליים הנתפסים כמציאות שאין עליה עוררין", היא מוסיפה. בכנס תוצג תיזה לפיה כללי האתיקה העיתונאיים, עמוד השדרה של העיתונות הכתובה, הלכו לאיבוד. בעוד שכצופים אנו משוכנעים שצילום הנשקף אלינו מהמרקע הוא המידע האמין ביותר, התמונה היא לעולם רב משמעית ויכולה לספר סיפורים שונים. המילים הן אלה שמעניקות לה משמעות.

בכנס, שיתקיים ביום א' הקרוב על ידי במרכז לאתיקה בירושלים, ישתתפו המעורבים במשפט שבו נתבעת רשת הטלוויזיה France 2 הצרפתית והצלם הפלסטיני שצילם את מותו של מוחמד א-דורא. המשפט מתנהל זה שנתיים בפריז. הרשת האחראית  אינה מוכנה עד היום לחשוף ולהציג את הקלטת הארוכה במלואה כדי להזים את הטענות לפיהן מוחמד א-דורה בחיים. בדיון ישתתפו כמה מהתובעים במשפט הטוענים בתוקף שהצילום מפוברק. ומולם חוקרי תקשורת השוללים את האפשרות הזאת מכל וכל.

בכנס ישתתפו חוקרי תקשורת ועיתונאים וביניהם פרופ' אליהוא כ"ץ (מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת פנסילבניה), פרופ' דניאל דיין (מהמכון הלאומי למחקר מדעי בפריז), ד"ר ג'רום בורדן (מאוניברסיטת תל-אביב), פרופ' ריצ'ארד לאנדס (מאוניברסיטת בוסטון), פרופ' גדי וולספלד (מהאוניברסיטה העברית) והעיתונאים סולימאן  א-שאפי (מחדשות ערוץ 2) ואמיר אורן (מעיתון הארץ) ואורי דרומי (הכותב בהרולד טריביון).