חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

סקירה של שוק הדבש

סקירה של שוק הדבש

ענף הדבש מורכב משני מקטעים עיקריים: מקטע השיווק אשר נחשב ליציב יחסית, על רקע ביקוש מקומי קשיח של כ-4,000 טון תצרוכת דבש מדי שנה בממוצע, ומקטע הייצור בו פועלות גם מכוורות קטנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר. בעוד מקטע הייצור נחשב למבוזר, מקטע השיווק לעומתו נחשב לריכוזי יותר, ונשלט על ידי "יד מרדכי" מקבוצת "שטראוס" (מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-50%). הענף מוטה מכירות לשוק המקומי, עם פעילות יצוא זניחה. מבחינה רגולטורית, הענף מנוהל ומוסדר על ידי מועצת הדבש, אולם בימים אלה בוחנת הממשלה רפורמה בענף במסגרתה צפויים ניהול והסדרת הענף לעבור למשרד החקלאות ופיתוח הכפר ("חוק הדבש").

מקטע השיווק
• ענף הדבש גלגל בשנת 2014 פדיון של כ-150 מיליון ₪, בדומה לשנת 2013 (ממקטע השיווק, קרי ממכירות ברשתות השיווק תחת השוק המבורקד, ובחנויות מזון קמעונאיות).

• על פי הערכות, השוק המבורקד מהווה כ-80% משוק הדבש בישראל.

• על פי נתוני הלמ"ס, הצריכה המקומית השנתית נאמדת בכ-4,000 טון מדי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית בדרך כלל אינה מספקת את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל, על כן יבוא של דבש משלים את הביקושים. כך, בשנת 2014 סך תצרוכת הדבש נאמדה ב-4,100 טון דבש, לעומת תצרוכת של 4,036 טון דבש בשנת 2013.

• ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכו נצרכת כ-40% מהתצרוכת השנתית (כפועל יוצא, החג אחראי לכ-40% מהמכירות הענפיות).

• מחיר הדבש (לצרכן) ברשתות נע ברוב ימות השנה סביב מחיר של 40 ₪ לק"ג, למעלה מפי 2 ממחיר הדבש ליצרן (המרווח מתחלק בין המשווקים לרשתות השיווק). יחד עם זאת, לקראת ראש השנה, נעשים מבצעים נרחבים, עקב התחרות בין הרשתות, ומחירו לצרכן יורד. על פי נתוני הלמ"ס, בחישוב שנתי מחיר הדבש לצרכן ירד בשנת 2014 בכ-3.4%, לעומת מחירו בשנת 2013.

• קיומו של מותג פרטי – שתי רשתות השיווק הגדולות מציעות מותג פרטי לדבש:
- המותג הפרטי של שופרסל – מיוצר על ידי מכוורת עמק חפר.
- המותג הפרטי של מגה – מיוצר על ידי מכוורת עין חרוד.

• הערכת D&B לנתחי שוק בשוק המבורקד (המהווה כ-80% מהשוק הכללי): "יד מרדכי", מקבוצת "שטראוס", הינה מובילת השוק ומחזיקה בכ-60% מהשוק המבורקד, אחריה "מכוורת עמק חפר" עם כ-20% (כולל מכירות המותג הפרטי של שופרסל המיוצר על ידה) ו"מכוורת עין חרוד" עם כ-5% מהשוק המבורקד (כולל מכירות המותג הפרטי של מגה המיוצר על ידה). יתר השוק, כ-15% באופן מצרפי, מיוחס למשווקים הקטנים ולמכוורות בוטיק, בהם "דבש שלנו", "משק לין", "מכוורת גליל" (קיבוץ שמיר), "ברקו" (למגזר החרדי) ועוד.

מקטע הייצור

• ייצור מקומי לעומת יבוא:
- תפוקת הדבש בישראל בשנת 2014 הגיעה ל-3,200 טון, לעומת תפוקת דבש של 3,400 טון בשנת 2013 (ירידה של כ-6%). ירידה זו בייצור, נבעה ממפגעי מזג האוויר וממחסור בפריחה בעונת האביב. בכך היווה הייצור המקומי כ-78% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2014, לעומת כ-84% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2013.
- יבוא דבש לישראל בשנת 2014 הסתכם ב-900 טון, לעומת 636 טון בשנת 2013. הגידול בדבש המיובא בשנת 2014 נועד להשלים את הביקושים, על רקע הירידה בתפוקה בשנה זו. בכך היווה היבוא כ-22% מסך התצרוכת בשנת 2014, לעומת 16% מסך התצרוכת בשנת 2013.

• על פי נתוני מועצת הדבש פועלים כיום בישראל כ-500 דבוראים, מתוכם כ-100 דבוראים אחראים ללמעלה מ-80% מהתפוקה הענפית. יתר הדבוראים כוללים עסקים קטנים יותר, מכוורות בוטיק, חובבים, וכאלה שעבורם דבש אינו מהווה תחום העיסוק העיקרי.

• דבוראים אלה מפעילים כ-102,000 כוורות הפזורות ברחבי הארץ בכ-6,300 נקודות. היבול הממוצע בכל כוורת נאמד בכ-31 ק"ג בשנת 2014 (102,000 כוורות / 3,200 טון).


• פדיון ייצור מקומי של דבש נאמד בשנת 2014 בכ-60 מיליון ₪, ירידה קלה ביחס לשנת 2013 (הירידה בפדיון מקורה בירידה בתפוקת הדבש ב-2014, ללא ירידה במחיר הדבש ליצרן).

• מחיר הדבש ליצרן בשנת 2014 הינו כ-19 ₪ ל-1 ק"ג דבש גולמי, בדומה למחירו בשנת 2013.

• מקטע הייצור אינו נחשב לריכוזי, והייצור מתפזר באופן נרחב בקרב למעלה מ-100 יצרנים שונים. בין היצרנים הגדולים: 3 קיבוצים (יד מרדכי, עין חרוד, דן), ויצרן מהסקטור המושבי – בועז כנות (ממושב אבידור). על פי הערכות, כל אחד מארבעת יצרנים אלה אחראי לכ-4% מכלל ייצור הדבש.

- קיבוץ יד מרדכי – מייצר בעבור המשווק הגדול בענף, יד מרדכי (מקבוצת שטראוס).
- בועז כנות – מייצר אף הוא בעבור המשווק יד מרדכי.
- עין חרוד – מייצר עבור עצמו, פעיל גם במקטע השיווק.

• עונות ייצור הדבש – עיקר הייצור מתבצע בשתי תקופות עיקריות במהלך השנה, האביב והקיץ.
- עונת האביב (50% מהייצור) – בחודש מאי מסתיים חלק זה של הייצור.
- עונת הקיץ (יולי-אוגוסט, 35% מהייצור).
- הסתיו – יתר הייצור, 15%. 

רגולציה

• רפורמה בענף הדבש ("חוק הדבש") – משרד החקלאות והכפר בוחן בימים אלה להעביר את ניהול והסדרת הענף תחת סמכותו, מידי מועצת הדבש שנהלה את הענף בעשרות השנים האחרונות. זאת תוך התווית מדיניות חדשה שתאפשר את התייעלות ענף הדבש, באמצעות הפחתת העומס הביורוקרטי ועידוד כניסת דבוראים חדשים לענף, לטובת הגברת התחרות והפחתת המחירים לצרכן. בנוסף, יעוגן איסור הזנת דבורים בסוכר לסוגיו על מנת שהדבש המופק יהיה אמיתי (ייוצר על ידי הדבורים מאגירת צוף מהצומח). לשם כך נוסח "חוק הדבש" שעבר בקריאה ראשונה בכנסת במאי 2014 תחת הממשלה הקודמת. 

- ביוני 2015 שר החקלאות ופיתוח הכפר הנוכחי, אורי אריאל, הגיש מחדש את הצעת החוק בפני ועדת שרים לחקיקה על מנת להחיל עליה דין רציפות. במידה ויוחל דין הרציפות, תוחזר הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת העברתה לקריאות שניה ושלישית במליאה.

- מועצת הדבש צפויה להציע תיקונים להצעת החוק, כחלק ממתווה להשארתה כגוף שמנהל את הענף. מו"מ בין הצדדים צפוי להתחיל לאחר פגרת הכנסת, כאשר דיונים בנושא כבר החלו בוועדת הכלכלה.

מגמות ענפיות
• התרכזות מכוורות באזור הצפון – על רקע הבניה המואצת באזור המרכז בשני העשורים האחרונים, הצטמצמו באזור זה אזורים מתאימים להפקת דבש. כך, את מקומם של שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים תפסו שכונות מגורים חדשות. כתוצאה, הפעילות הענפית עברה לאזור הצפון, המאופיין במזג אוויר נוח יותר ביחס לדרום (מזג אוויר גשום יותר וצמחיה עשירה יותר). כיום רוב הכוורות ממוקמות בצפון הארץ.

• ביקוש גבוה מההיצע – הביקוש גבוה מההיצע בשוק המקומי, על כן השלמת הביקושים נעשית באמצעות יבוא של דבש. באופן כללי, יבוא דבש נתון למכס גבוה, ולפיכך אינו כדאי כלכלית. במקרים בהם מועצת הדבש מזהה מחסור צפוי של תפוקה, היא מעניקה מכסות יבוא פטורות ממכס, לצורך השלמת הביקושים.

• הפסקת יבוא דבש מארה"ב מטעמי חוסר כדאיות – יבוא הדבש נעשה כיום מאירופה ומדרום אמריקה, בהתאם להסכם הסחר עם האיחוד האירופי והסכם הסחר מרקוסור (עם מדינות דרום אמריקה). בעבר הדבש היה מיובא מארה"ב, אולם עליה ניכרת במחיר הדבש בארה"ב בשנים האחרונות הביאה להפסקת היבוא משם מטעמי חוסר כדאיות, ולמעבר ליבוא מאזורים אחרים.  


• תלות בשוק המקומי (פעילות יצוא זניחה) – ענף הדבש בישראל מוטה מכירות לשוק המקומי. זאת בשל מיצוי מלוא יכולת הייצור, ללא עודפי תפוקות אשר יכולים להיות מיועדים ליצוא. בנוסף, הייצור המקומי אינו בעל יתרון יחסי ביחס למדינות אחרות בעולם. שינויים תכופים במזג האוויר, לצד הצטמצמות שטחי הרעייה, מובילים לתפוקה נמוכה פר כוורת (כ-31 ק"ג של תפוקה שנתית בממוצע לכוורת). לעומת זאת, בשל תנאים סביבתיים עדיפים, הכוורות באירופה מייצרות כמות דבש גבוהה בהרבה.

• השפעת צוק איתן – בהסתמך על נתוני תפוקת הדבש בשנת 2014, ביחס לשנת 2013, ניכר כי מבצע צוק איתן לא השפיע באופן דרמטי על הפעילות בענף בשנת 2014. למעט מספר יצרנים באזור הדרום שנפגעו, המבצע לא הוביל לירידה ניכרת בתפוקות הענפיות. בין הסיבות לכך: המבצע חל בקיץ לאחר הרדייה, וכיוון שמלכתחילה רוב הכוורות ממקומות באזור הצפון שאינו היה חשוף לשיבושים בפעילות על רקע המבצע.

• סגירת ופתיחת עסקים – ענף הדבש נחשב ליציב יחסית מבחינת סגירת ופתיחת עסקים ואינו מאופיין בתחלופת עסקים גבוהה. על פי נתוני מועצת הדבש קיימים כיום בענף כ-500 דבוראים, בעוד שלפני עשור היו קיימים כ-450 דבוראים, עליה שנתית ממוצעת של כ-1% בכמות העסקים בענף (4-5 עסקים חדשים שמתווספים מדי שנה). מדובר בעיקר בעסקים קטנים, קרי חובבים ומכוורות בוטיק, והתווספותם פחות משפיעה על התפוקה הענפית. 

בקרב 100 הדבוראים הגדולים, אשר מייצרים ביחד למעלה מ-80% מסך תפוקת הדבש הכוללת בענף, נסגרים מדי שנה 2-3 עסקים, בעיקר בשל סיבות בריאותיות של בעל העסק או בשל הגעה לגיל פרישה. את מקומם בענף תופסים עסקים חדשים - בדרך כלל אותם עסקים נמכרים לבעלים חדשים או מועברים לדור המשך, במידה וקיים (שיעור סגירה ופתיחה של 2%-3% בקרב 100 הדבוראים הגדולים).
המאפיינים הענפיים, בפרט צמצום שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים, לטובת בניית שכונות מגורים, מונעים צמיחה גבוהה יותר בכמות העסקים בענף.


 

כתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד