חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

כ-52 אחוז מהעיתונאים בישראל שסיקרו במהלך עבודתם פיגועים סובלים מסימפטומים של הפרעה טראומתית חמורה

מחקר חדש מגלה כי כ-52 אחוז מהעיתונאים בישראל שסיקרו במהלך עבודתם פיגועים סובלים מסימפטומים של הפרעה טראומתית חמורה, הדורשת התערבות קלינית. נתון זה גבוה פי 5.5 משיעור הסובלים מתסמינים קשים של פוסט טראומה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, העומד על ממוצע של כ-9.4 אחוז. המחקר, שנושאו "פוסט טראומה בקרב כתבים מסקרי פיגועים", בוצע על ידי דדי מרקוביץ במסגרת עבודת התזה לשם קבלת תואר שני במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו מתפרסמים  במסגרת כנס אילת לעיתונות 2009 שנפתח אמש באילת , בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה לבין אגודת העיתונאים בתל אביב.

 

החוקר קובע, עם זאת, כי היקף הסובלים מפוסט טראומה בקרב העיתונאים אינו שונה מזה שנמצא בקרב עמיתיהם האמריקניים, שנשלחו לסקר את המלחמה בעיראק.  "ניתן להעריך כי החשיפה המוגברת של העיתונאים לטראומה נובעת מכך, שמוטלת עליהם משימה מוגדרת של עדות וסיקור. במסגרתה, הם נחשפים לפרטים רבים, שלעתים קרובות אינם נראים לעיני כוחות אחרים השוהים בזירה למטרות הצלה, בהם מראות של הרוגים ופצועים, דיווחים מבתי החולים וסיפורי קורבנות, שבהם העיתונאים מתחרים ביניהם על ההתמקדות בטראומטי, בכואב ובמרגש", מציין מרקוביץ.

 

מרקוביץ מתריע במחקרו כי הצירוף של רמת פגיעה נפשית גבוהה ושל רמת מודעות נמוכה, אם בכלל, הן מצד העיתונאים והן מצד מערכות החדשות המעסיקות אותם, מעלה חשש כי הסיקור של אותם עיתונאים עלול לסבול מהטיות, "לאחר החשיפה לטראומה" מדגיש החוקר "אפילו בנושאים שאינם קשורים ישירות לפיגועים ואסונות, ואיש לא יבחין בכך. טיבן המדויק של הטיות אלה יחייב מחקר המשך".

 

במבוא למחקרו, מציין החוקר כי כתבים ישראלים המסקרים פעולות טרור חושפים עצמם לפגיעות נפשיות מדרגות שונות. ראשית, כמי ששוהים בזירות הפיגועים כ"עדים פונקציונליים", שתפקידם מתמצה בהתרשמות מהזירות עצמן ובאיסוף מידע אודות המתרחש בהן. ושנית, כמי שהתגלו במחקר זה – שהוא ראשון בישראל – כסובלים מ"דחק  טראומתי משני" (PTSD) באופן שעלול להטות את הסיקור שלהם לאחר מכן, גם במשימות סיקור רוטיניות.

 

המחקר, שבוצע בהנחיית ד"ר צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון,  מלמד  כי בניגוד לצוותים אחרים, המגיעים לקו הראשון בזירות האסון מתוקף תפקידם –  כגון אנשי חילוץ והצלה, רופאים, פרמדיקים, עובדים סוציאליים, שוטרים, כבאים, אנשי זק"א ועוד – הכתבים הישראלים לא זכו עד כה לטיפול נפשי רציני (למעט המקרה של כתבי גלי צה"ל). המחקר הקיף 60 עיתונאים מתחומי סיקור שונים בעיתונות הישראלית (בהם משטרה, צבא, בריאות  וכתבים אזוריים) שסיקרו אירועי טרור ומלחמה בשש השנים האחרונות. מרביתם נחשפו לסדרות ארוכות של פיגועים – בחלק מהמקרים למעלה מעשרה פיגועים לעיתונאי.

 

דדי מרקוביץ משמש כעורך הראשי של רשת המקומונים של "מעריב" ומלמד במחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון.

כתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד