חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

האם אתם נופלים קורבן לעיוותי החשיבה של המיתון?

איך אתם יכולים לקבל החלטות נכונות בחברה שלכם כשמכל כיוון מספרים לכם כמה רע עכשיו וכמה רע עוד יותר יהיה בהמשך? אנחנו  נסחפים לתוך סיחרור שלילי. התחיל משבר, התקשורת ניפחה אותו אל מעבר לכל פרופורציה. חברות שבכלל לא הרגישו משבר התחילו להיערך למשבר. חברות שהרגישו משבר (או אפילו רק היה נדמה להן שהן מרגישות) התחילו "ניהול משבר". הצרכנים שגם הם נחשפים לאמצעי התקשורת, הרגישו צורך להצטמצם למרות שהמשכרות של רובם המוחלט נכנסות כרגיל. ההתנהגות הזו כשלעצמה יוצרת משבר. זה עצוב, אבל זה כבר קורה וזה יצא משליטה.

 

אתם יודעים את כל זה. אז מה אני יכול לתרום לכם? הנה כמה תובנות על עיוותי התפיסה והחשיבה האופייניים למשבר שיכולות לעזור לחברה שלכם לעבור אותו בהצלחה.

 

התהליך שתארתי יוצר שלושה עיוותי חשיבה נפוצים ואם תהיו ערים להם תוכלו להימנע מהם, וזה בשליטתכם. אם תימנעו מהם תעשו פחות החלטות שגויות שיזיקו לחברה שלכם.

 

§         העיוות הראשון הוא הרושם שהפעילות במשק נעצרת לחלוטין. היא לא. יש ענפים שהירידה בהם היא 10-15%. הענפים שנפגעו הכי קשה, הירידה בהם היא 30-40%. מכה קשה? ללא ספק. אבל בואו נעשה את תרגיל חצי הכוס הריקה ווחצי הכוס המלאה. גם במעמקי ההאטה או המיתון או איך שקוראים לזה כרגע, חצי הכוס המלאה היא 60-90% לפי הענף שאתם פועלים בו! מי הולך לקבל את המכירות האלה? הרבה גורמים משפיעים על זה, אבל למי יש יותר סיכוי? למי שמשדר לעובדים שלו שיש משבר ושיורדים למקלט עכשיו או למי שמשדר לעובדים שלו שיש חצי כוס מלאה ואנחנו מסתערים עליה עם סכין בין השיניים? מה אתם חושבים? כולם מסביבכם חושבים עכשיו על "התייעלות" (המונח המכובס לירידה למקלט). אני מציע לכם לחשוב "התכללות" (מלשון: תכלית) במקום זה. איך אתם משיגים לגימה גדולה ככל האפשר מחצי הכוס המלאה?

 

§         העיוות השני הוא לחשוב שהירידה הענפית מתחלקת בין כולם  בשוויוניות קומוניסטית משוכללת. מה פתאום!? הירידה הענפית היא ממוצע. חלק יימחקו לגמרי וחלק אחר אפילו יצמחו ויהיה גם חלק שלמעשה לא ירגיש כלום. אז מה מעניין אתכם: הסטטיסטיקה הענפית או גורל החברה הספציפית שלכם? במה תלוי מה  שיקרה לכם? בין השאר באיך שתחשבו ובמה שתעשו. שימו לב: אם אתם לא ענק שמחזיק עשרות אחוזים של נתח שוק אלא נניח חברה שמחזיקה עד 10% מהשוק (ואפילו קצת יותר) אז השוק שאתם רואים הוא בעצם אינסופי. בין אם השוק כרגע הוא 80% או 100% ממה שהוא בדרך כלל, עבורכם הוא בכל מקרה הרבה יותר ממה שאתם יכולים לנגוס.

 

§         העיוות השלישי הוא לא לראות את הסוף של זה. זו נטיה אנושית רגילה להניח שמה שקורה כרגע ימשיך לקרות ולא להיות מסוגלים לדמיין איך יבוא השינוי. אבל הוא יבוא. הוא תמיד בא. כל העיתונאים והעורכים שמתחרים בהמצאת מושגים מזרי אימה בכותרות אימתניות שחורות או אדומות ... לפני כמה חודשים לא היה להם מושג שזה מגיע. אז איזה סיבה יש לכם להאמין להם היום כשהם אומרים לכם שזה הולך להימשך עוד הרבה זמן? שום סיבה. יותר מזה, כרגע פועלת תסמונת "רופאי בתי החולים". מחקרים מראים שרופאי בתי חולים נוטים לאבחן בטעות מחלות קשות במקרים רבים מדי בעוד רופאי המרפאות נוטים לפספס אבחנות חמורות ולחשוב שמדובר במקרה קל. למה? כי רופאי בתי החולים נחשפים למקרים קשים הרבה מעבר לשיעורם האמיתי באוכלוסיה. זה מה שקורה לכולנו עכשיו. כ- 20 בנקים התמוטטו בארה"ב מתחילת המשבר (ונמכרו – ברוב המקרים לא קרה כלום!) ועוד כ- 110 בנקים ביקשו סיוע. אתם מודעים לזה שיש 8,500 בנקים בארצות הברית? יותר מ- 8,300 מתוכם, כ- 98%, הם בסדר גמור, תודה שאתם שואלים. יש עשרות אלפי מפוטרים ברחבי העולם מאז שהתחיל המשבר ועסקים רבים נסגרו. טרגדיות אישיות רבות? בטוח. אבל ליותר מ- 90% מאוכלוסיית השכירים לא קרה בעצם כלום. בואו נשים את המשבר בפרופורציות הנכונות.

 

הנה איך זה הולך להשתנות: המשבר האמיתי והפסיכולוגי מביאים ממש ברגעים אלה לירידה במחירי הכסף, העבודה והתשומות האחרות. משקיעים וחברות שעסקיהם לא קרסו ולא התמוטטו יזהו את ההזדמנות להשתמש במשאבים המוזלים ולצמוח. תתחילו לשמוע על יוזמות עסקיות חדשות, מובטלים יחזרו למעגל העבודה, האווירה תשתנה ... והופ, יצאנו מהמשבר.

 

מתי זה יקרה? תרשמו: ייקח עוד 4-6 חודשים לטפל בבעיות האמיתיות. אחר כך, ייקח עוד חודשיים שלושה עד שנקלוט שבעצמם המשבר נגמר. באמצע 2009 כל הסיפור הזה מאחורינו. לא רק בישראל, ברוב חלקי העולם.

 

איך זה שאני כל כך אופטימי? אני מתבונן במציאות במקום להאמין לתקשורת. המנגנונים של השווקים הגלובליים מטפלים במשבר באופן מופתי. אני עוקב ומתפעל. כל השנים האחרונות זרמו משאבים מכל העולם באמצעות המערכת הפיננסית הגלובאלית למקומות שאפשר היה לעשות בהם רווחים והרווחים באו וכולם השתתפו בחגיגה. אבל כמו שקורה לא פעם, היו גם טעויות והיו גם מעשים לא אחראיים ולא מוסריים. כבר קראתם אז אני לא הולך לחזור על זה. נוצר משבר. אותה מערכת גלובלית פיזרה את הנזק בכל רחבי העולם ועל ידי כך ריככה אותו. הממשלות והבנקים המרכזיים, בצעדים מתואמים ויעילים מתפקידים כבולם זעזועים שני. קרן המטבע הבינלאומית פועלת כבולם זעזועים שלישי. פשוט מדהים כשמדובר במערכת כל כך חדשה ולא מנוסה.

 

ואם אתם חושבים שאני אופטימיסט חסר תקנה, תסתכלו על הבורסות. בהתחלת המשבר היה להן רק כיוון אחד – למטה. עכשיו הן יורדות יום אחד ועולות יום אחד, לפעמים הן יורדות ועולות באותו יום עצמו, כמו מזג אוויר של עונת מעבר. זה מה שקורה עכשיו, החורף הכלכלי כבר כמעט מאחורינו ואנחנו בעונת מעבר. עוד מעט יגיע האביב. הכינו את המלתחות העסקיות שלכם.

 

*ד"ר דן הרמן הוא מנכ"ל "יתרונות תחרותיים" ועומד בראש רשת הייעוץ הבינלאומית THINK SHORT, יועץ אסטרטגי, מרצה, מנחה סדנאות הדרכה בשיטותיו המקוריות ומחבר ספרים ומאמרים בנושאי אסטרטגיה תחרותית, שיווק ומיתוג. באינטרנט: www.advantagizers.com .

מאמרים נוספים בנושא

עבור לתוכן העמוד